תעלולי אימייל

אני מתכנן יום אחד (לא בעתיד הנראה לעין, לצערי) לנטוש את חשבון ה־Gmail שלי לטובת Fastmail הישן והטוב. בדרך למעבר חלק ככל האפשר, נתקלתי בבעיה המתוארת להלן.

אם חושקת נפש אדם לשלוח דרך Gmail מכתב שיראה כאילו נשלח מחשבון אימייל אחר של אותו אדם וגם יופיע ב"פריטים שנשלחו" ב־Gmail, ייתקל הוא בוודאי בתופעה המעצבנת של "on behalf of" וחשיפת כתובת ה־‎@gmail בפני המכותבים. אז נכון שהחבר'ה בגוגל מציעים פיתרון, אבל מה אם הוא לא רוצה למסור לגוגל את הסיסמה לחשבון האימייל האחר?

ננסה למצא פתרון חלופי. אם חושבים צעד אחד קדימה, אז מנסים לשלוח מתוך תוכנה ומגדירים את כתובת השולח כפי שרוצים. הבעיה מתעוררת שוב אם מתעקשים לשלוח דרך שרתי ה־SMTP של גוגל על מנת לשמור את המכתב שם ב"פריטים שנשלחו". אם חושבים שני צעדים קדימה, אז שולחים דרך שרתי SMTP אחרים (שאינם של גוגל), מוסיפים BCC אוטומטי לכתובת person+sent@gmail.com, ומנסים להוסיף מסנן deliveredto:‎ שידלג על תיבת הדואר הנכנס ויכניס את המכתב היישר אל "פריטים שנשלחו". הבעיה שמתעוררת אז, היא שלא ניתן להגדיר מסנן שמכניס פריטים ל"פריטים שנשלחו" ב־Gmail, כי זהו label שמור במערכת.

בהתבסס על החשיבה של שני צעדים קדימה, הפתרון פשוט מאוד: מסתבר ש־Gmail יכניס אוטומטית ל"פריטים שנשלחו" כל פריט שכתובת השולח שלו כבר מוגדרת כשייכת לבעל החשבון, ולכן די במסנן deliveredto:‎ שידלג על תיבת הדואר הנכנס ויסמן את הפריט כ"נקרא".

קניות בהונג קונג

היום קיבלתי בדואר צרור קטן מהונג קונג, בתוכו זכוכית מגדלת (loupe) ועצמית שטוחה למצלמה, עטוף בקפידה וקשור בסרט זהוב. במכס לא עשו בעיות, והחבילה הגיעה בתוך שבוע מרגע ביצוע ההזמנה באינטרנט.

הגלובליזציה גילתה כאן את הצד היפה שלה, מכיוון שהמוצרים האלה, במיוחד העצמית למצלמה, מיועדים לשוק קטן מאוד, והשיווק הבלעדי שלהם נעשה בידי החברה שמייצרת אותם. רק דבר אחד קצת צורם לי, שהכל מיוצר בסין אבל החברה ממוקמת בהונג קונג. מצד שני, יכול להיות שבשבילם זה כמו חברה ישראלית עם מחלקת לוגיסטיקה בקרית שדה התעופה ומחלקת ייצור בקרית מלאכי.

אז בפעם הבאה שתחפשו צעצועי צילום, בקרו גם באתר של Loreo. כפי שמשתמע, אין לי תלונות על השירות, וגם המחירים לא יעשו לאף אחד חור בכיס, בניגוד כמעט לכל ציוד צילום אחר.

איך מממשים משימה עקשנית ב־Windows?

יש לי תוכנה שריצה שלה אמורה להימשך ללא הגבלת זמן, אבל היא עלולה להפסיק מאיזושהי סיבה. אני רוצה מנגנון שיגרום לכך שכל הזמן יהיה מופע שלה רץ.

מסתבר שאין צורך לממש לבד, עם קובץ נעילה או עם זיהוי תהליך אחר כלשהו, כי מתזמן המשימות של Windows לא מריץ יותר ממופע אחד של אותה משימה. זהו. פשוט מגדירים למשימה להתחיל כל כמה דקות, והיא לא תתחיל אם מופע קודם עדיין רץ.

MinGW או Cygwin?

חשבתי לנסות ולבדוק איך MinGW ומה זה בכלל. נסוגתי חזרה למוכר והידוע מבחינתי, Cygwin, פשוט בגלל שניסיון ההתקנה הראשון לא הביא לי GCC מהקופסה.

מה שחבל, זה שאין מנהל חבילות חזק כמו aptitude באף אחד מאלה.

אני מתקין מערכות הפעלה במדור

הלך המחשב הקודם לטובת הפרוייקט. עכשיו במחשב חדש השתמשתי, וחשבתי שדיסק קשיח לא ניתן לחבר לו. מסתבר שעם קצת תושיה מוצאים כבל IDE וחשמל רגיל, ואפשר להמשיך לעבוד.

איך שאני מפעיל את המחשב עם הדיסק כפי שהיה, אני נתקל במסך GRUB של דביאן. מיד אני בוחר בקרנל הראשון ועולה לה מערכת דביאן לתפארת. אבל מה סיסמת השורש שם? אני לא חושב הרבה ורץ להתקין מחדש את המחשב עם הפצת Windows מ־DVD שבמקרה יש לי פה. לא חולפות 50 דקות וכבר קיבלתי BSOD מטורף. ניסיתי להתקין את המחיצה במקומות שונים על פני הדיסק, מחשש לא מוסבר כלשהו, ללא הועיל. BSOD מטורף חוזר בגדול.

אני מחליט לנסות את מזלי שוב עם דביאן. הפעם debootstrap מתוך Ubuntu Live 5.10 שברשותי. ההתקנה הולכת די חלק, עד שלב האתחול. המערכת מאותחלת לתוך המשך ההתקנה של Windows, שכנראה מתאושש יפה ממסך המוות וההתקנה מצליחה. נראה שהתקנת דביאן תידחה למועד אחר.

אני הולך לישון

אחרי יום עבודה רגיל. טוב, הרגיל שלי משתנה בימים אלה, עת אני הופך לראש צוות. אני מחליט להקים בלוג שבו אוכל לחלוק עם עצמי את מחשבותי ותהיותי. לילה טוב!